מי מפחד ממחשבים

מי מפחד ממחשבים? כשאני הייתי צעירה, מי בכלל חשב שיהיו מחשבים? אמרו לי קחי את הנכד שלך והוא כבר יראה לך מה צריך לעשות. חשבתי על זה אבל התביישתי. החלטתי לקחת קורס במתנ"ס. הגיעו כל מני אנשים. המחשב כבר היה דולק, והראו לנו שם מה צריך לעשות היה קורס ארוך והאנשים שאלו הרבה שאלות. כשחזרתי הביתה ניסיתי לעשות מה שעשינו בקורס אבל פתאום הכל היה נראה לי הרבה יותר מסובך ומורכב. זה רק גרם לי להאמין שאני ומחשב – זה כבר לא הולך ביחד. ככל שהקורס התקדם הרגשתי שאני נשארת מאחור. לא הצלחתי בעצם לעשות את הדברים בעצמי וכבר חשבתי לוותר. כשהבן שלי בא לבקר ישבנו ודיברנו קצת. אז הוא שאל אותי איך אני מתקדמת בקורס מחשבים והתביישתי לומר לו את האמת. הוא הציע שאצור קשר עם הנכדים באמצעות המחשב. הסברתי לו שלמרות שאני כבר לומדת תקופה אני עדיים מאוד מתחילה בחומר הלימוד ושלא יצפה ממני להבין בזה עד כדי כך. הבן שלי היה מופתע. הוא הסביר שלמחשב יש הרבה מאוד יתרונות כשיודעים להשתמש בו וחבל שאני לא אדע ליהנות מהם. אבל אני התביישתי לומר את האמת. בליבי חשבתי: "מה לעשות...אני עם מחשב כבר לא אסתדר..." כשהקורס נגמר הנכד שלי התקשר מחול. הוא שאל אם הוא יכול לשלוח לי דברים מצחיקים במחשב וגם תמונות שצילם במסיבת הסיום של בית ספר. אמרתי לו "חמוד, כשתבוא לבקר תביא איתך את התמונות, טוב?" הוא צחק ואמר שאבא אמר לו שאני כבר מבינה במחשב ויכולה להשתמש בו. הנכד שלי הגיע וסידר לי את המחשב. הוא הראה לי מה לעשות. כל זמן שהוא היה הכל באמת נראה אפשרי, אבל שוב, ברגע שהלך לא ידעתי מה לעשות בעצמי. הסברתי את העניין לבן שלי והוא הציע לי מורה פרטי במחשבים. הוא סיפר שהוא מכיר חברת מחשבים ששולחת את המורה אלי הבייתה. אני צחקתי, אמרתי: "מה, לא התייאשת ממני כבר?" והוא צחק ואמר:" הייתה לי מורה טובה שלימדה אותי ש'אם מתייאשים לא לומדים'..." ביום הולדתי ה... קיבלתי ממנו מתנה: שישה שיעורים פרטיים במחשב. בליבי אמרתי, הילד אופטימי...24 שיעורים בקוס במתנ"ס לא הצלחתי לקלוט כלום. הנכד הגיע אלי הבייתה והראה לי באהבה מה צריך לעשות, אז השישה שיעורים האלו...זה מה שיעשה את ההבדל?! אם לא הייתי מתביישת, הייתי אומרת לו שחבל על הכסף שלו, עדיף כבר שילך למסעדה עם המשפחה שלו...אבל אז הגיע המורה הפרטי מחברת "אחד על אחד". אין ספק שהחברה האלו מקצועיים. הוא ישב והסביר לי איך לעבוד. ביית שלי, במחשב שלי, בקצב שלי. מה שלא הבנתי יכולתי לשאול. כל שיעור הסתיים ב"שיעורי בית" ואני ישבתי כמו תלמידה טובה ותירגלתי בדיוק את מה שביקש ממני לעשות. כבר אחרי השיעור הראשון הרגשתי ביטחון לגשת לבד למחשב ולהתחיל לעבוד. הצטערתי רק שחיכיתי כל כך הרבה זמן. חבל שלא התחלתי בזה מזמן. היום אני כבר מתכתבת עם הנכד שלי במייל. אני יודעת למצוא כל נושא שמעניין אותי להכיר במחשב אני גם מפעילה ומתרגלת את הראש כמו שלא עשיתי כבר שנים וגם כיף לי! פשוט להעביר את הזמן בכיף. אני ממליצה בחום! אל תהססו – תנסו! מתחילים ללמוד מחשבים עם אחד על אחד שלכם באהבה סבתא מיכל.